היי חברים 🙂 אז המתכון הזה הוא אחד הפרקטיים שיש בבלוג. מכירים את זה שאתם מסובבים את הלחמניות בסופר כדי לקרוא רכיבים ויש שם רשימה שלא נגמרת? אז זאת הסיבה לקיומו. רציתי לחמניות בריאות באמת. וכך יצאו להם לחמניות מקמח מלא פלאפיות ואווריריות.
אחד הדברים שהכי הכי מציקיםלי בקניית אוכל בסופר, זה הרכיבים. מכירים את זה שרשום לחם מקמח מלא? ואז אתם מסובבים את האריזה ואכן יש שם קמח מלא. אבל מה, יש שם גם קמח לבן ויש שם עוד כמה רכיבים שלחלוטין לא ברור מה הם.
רוצים לדעת מה קורה מאחורי הקלעים של המתכונים ולהישאר מעודכנים? בואו איתי לאינסטגרם :)
יש כמה סוגי לחמניות שאני מעדיפה לרכוש, אבל בפועל, אין כמו להכין בבית. כן, גם לחמניות, כמו כל דבר אחר. ואם כבר אנחנו מדברים על בית. רק אני בהרגשה שאנחנו הולכים לסגר נוסף? משום מה זה מלחיץ אותי יותר מהראשון.
בשישי האחרון, הייתי בחתונה טבעונית של זוג מהמם! היה כיף ושמח וכל כך כל כך טעים! חלק מהאנשים היו עם מסיכות. וזה אפילו לא נראה לי מוזר. כאילו זה כבר הפך לחלק מהנוף השגרתי. נכנסו עוד הגבלות לתוקף, והנה, שוב החשש הזה לעסקים הקטנים.
עסקים שבקושי שרדו את הסגר הראשון. עסקים שעם חלקם אני מדברת יום יום בעבודה שלי. כל המצב הזה, רק ממחיש לי את המשפט של אמא. ״תמיד צריך שיהיה בצד כסף לבן ליום שחור״. יש ריח באוויר שהיום השחור הזה שוב עוד מעט כאן.
הסתכלתי על הקורונה הזאת גם באופן חיובי מעט. באופן שמדבר על לפתח מלא כישורים, יותר זמן לעצמינו. בפועל, זה עדיין נכון. איזו שיגרה חדשה שכבר מזמן הפכה לשיגרה. אבל, עצוב לי על כל אלה שבתקופה הזאת קורסים. אלה שמאבדים את מקומות העבודה שלהם שרק עכשיו חזרו לפעול. תחושת האי ודאות הזאת שמתלווה לכל הסיטואציה, לא נעימה כלל.
אם יש משהו שהקורונה חידדה לי, זה את הרגלי הצריכה שלי. היא גרמה לי להסתכל באופן מאוד ״לא אימפולסיבי״ מבחוץ על כל דבר שאני משקיעה בו. בעיקר על הנושא של הבגדים ושאר המותרות. בזכות במשפט הזה של אמא. לקנות את מה שצריך ולא את מה שרוצים. לראות בבירור מה זה קניה מיותרת ומה באמת נחוץ.
אם אני מסתכלת אחורה על התקופה הזאת, אני רואה שבפועל, קניתי את מה שהייתי צריכה בלבד. בגדים? קניתי 2 סטים של בגדי ספורט כי התחלתי לעשות הרבה יותר ספורט (נחוץ). קניתי ״טיפוח״ שמבחינתי, חיוני. ובעצם, זהו. אלה היו ה״מותרות״ שלי כביכול. אכלתי הרבה פחות בחוץ (זה לא הכי כיף להזמין אוכל ולאכול אותו בבית).
עשיתי המון ״ארוחות חברים״. כי בעיקר הרי מה שהיה חסר בסגר, זאת החברה. האנשים שאני אוהבת. ולא, לא בזום. אם יש משהו שנמאס לי ממנו לחלוטין, זה פגישות בזום. אלה הרגלים שימשיכו איתי גם הלאה. גם אחרי שנעבור את התקופה ההזוייה הזאת.
ההרגל העיקרי הוא, הכנת אוכל בבית. תמיד אהבתי את זה הרי. תמיד ידעתי מה היתרונות. וזה הפך לדבר האהוב עליי מכולם. לדעת בדיוק מה נכנס לגוף שלי. אוכל בעיניי הופך להיות הרבה יותר טעים אם אני יודעת בדיוק מי הכין אותו, מה יש בו ומה ההשקעה והמחשבה שמאחוריו. גם לחמניות 🙂
בואו נלמד איך מכינים לחמניות מקמח מלא
זמן הכנה: שעה וחצי
כמות: 6 יחידות
הוראות הכנה:
מערבבים את כל רכיבים הבצק ולשים רבע שעה במיקסר עם וו גיטרה או 20 דקות לישה ידנית
מניחים את הבצק בקערה משומנת מעט ומכסים במגבת להתפחה ראשונה של 40 דקות
אחרי ההתפחה הראשונה יוצרים גליל מהבצק וחותכים ל 6 חתיכות שוות
יוצרים מכל חתיכה עיגול ומניחים על תבנית מרופדת בנייר אפיה או שטיחון סיליקון
מכסים במגבת ומשאירים להתפחה שניה של 30 דקות עד שהלחמניות מכפילות את נפחן
אחרי חצי שעה של התפחה שניה מדליקים תנור לטמפרטורה של 175 מעלות
מורחים מעט חלב סויה על כל לחמניה ומקשטים בשומשום שחור/לבן, או תערובת אברית׳ינג בייגל (הזמנתי מאייהרב וזה החיים עצמם!)
מכניסים לתנור ל 20 דקות
בתיאבון 🙂
אם אהבתם את המתכון הזה של לחמניות מקמח מלא, אולי תאהבו גם את המתכון הזה של פיתות זריזות במחבת עם קמח כוסמין 🙂
3 תגובות
שלום,
האם אפשר לעשות את ההתפחה השנייה במקרר ללילה? כלומר לאחר הכנת הכדורים…
רוצה להוציא בבוקר ולהכניס לתנור מייד ולתת לילדים לבית הספר.
תודה